תודה לקבוצה הזאת ולבנות שייעצו לי על זנזיבר , עודדו אותי שלא עשיתי טעות פזיזה כשהחלטתי לטייל ככה סתם באפריקה ללא כל תכנון ולבד.
המסע האחרון שלי לאפריקה , היה ספונטני אך מתוכנן היטב בתת המודע שלי.
את ההחלטה לטוס עשיתי תוך 5 דקות בלבד , ליעד שבכלל לא חשבתי עליו והכל קרה שבוע לפני הטיסה עצמה.
השנה האחרונה הייתה לי לא פשוטה בלשון המעטה. ההתאקלמות בארץ אחרי שנתיים של נדודים. תחילת שנת הלימודים , התחייבות לשנה אינטנסיבית כל כך (בסך הכל שבוע אחרי שהגעתי לארץ מארבעה חודשים בגולה). ההרגשה שאני הולכת לאיבוד במקום שאמור להיות מוכר ובטוח עבורי. חוסר היכולת לבטא את עצמי כמו שרציתי , כמו שאני יכולה. נעלמתי ונאלמתי. חוסר הערכה של אנשים שבכלל לא התאמצו להכיר אותי , לא נתנו לי הזדמנות, ובתקופה הזאת הם היו המרחב שלי. הרגשתי כישלון , חוסר ביטחון , כאילו כל מה שבניתי עד עכשיו קרס. מאבקים פיזיים ופנימיים להשאר במקום שלא באמת טוב לי. לבסוף לקחתי החלטה. לא תמיד מה שהתאים לך בעבר יתאים לך בהמשך. שיחררתי.
תוך כדי השנה הזאת היו לי חלומות על אפריקה , אבל זה תמיד היה נראה לי כמו חלום רחוק.
בשבוע האחרון ללימודים , כשהכל היה כבר ברצפה. הרגשתי שאם אני כבר למטה אז כדאי לי להתחבר לטבע ולאדמה. חיפשתי דרך להכיר את עצמי מחדש , לראות למה אני מסוגלת באמת ולהרגיש שוב את תעצומות הנפש שלי. חיפשתי מקום לנקות את הראש , אבל הכל היה לא בתקציב או לא מדוייק.
ובדיוק בזמן שהתייאשתי (זה היה בנסיעה באוטובוס מהמכללה) הרמתי את הראש והבטתי מחוץ לחלון. שלט גדול תפס את מבטי "שווה לחכות" היה הכיתוב , אז חיכיתי. ובום , הכל קרה בדיוק יוצא דופן. הכל התאים. בחמש דקות שיכלו להיות פזיזות אבל להפך הן היו מדוייקות ביותר , החלטתי לטוס למקום שלא היה בתכנון שלי ולא ידעתי עליו כלום.
חששתי , קיבלתי רגליים קרות. מה לעזאזל חשבתי לעצמי שבחרתי לטוס לבד לאפריקה , בלי מזוודה ? . מה יש לי לעשות ביעד שמתוייג כמקום לירח דבש ומה בכלל אעשה שם לבד?
המון. אזרתי אומץ ויצאתי למסע. אל הלא נודע. לקחתי את הטיול הזה ועיצבתי אותו כ-שי המסלול שתפור עבורי. התרחקתי מכל מה שנראה לי תיירותי מדי. התחברתי לתרבות המקומית. עשיתי דברים שגורמים לי להתבטא, דברים שאני אוהבת. הייתי לגמרי אני. איפה הייתי עד עכשיו כל השנה הזאת ? כל מה שהתגמד , יצא החוצה . התמודדתי עם פחדים , מכשולים, היכולת להקשיב לאינטואיציות שלי חזרה. חזרתי לטבע שלי ובטבע אני הכי יפה , הכי חזקה , הכי אמיתית הכי אני. אם אי פעם שאלתם מה כל הטיולים האלה לבד עושים ובמה הם מועילים? הם מוציאים ממך יותר את עצמך, משדרגים אותך לגרסה הטובה ביותר שלך.
אז אחרי שחשפתי את עצמי בפוסט הזה ואת הרגשות שלי. מוזמנות להציץ בתמונות. לשאול שאלות ולשמוע סיפורים והרפתקאות.
מצרפת לכם קישור להוסטל שישנתי בו בזנזיבר ולרגע לא הרגשתי בו בודדה. צוות מדהים שעד היום אני איתם בקשר: Makofi
נכתב ע״י שי בשארי
Commenti