לבד ובדידות

משתפת אתכן במחשבותיי:

לבד ובדידות - בטיול גיליתי מחדש את שני המושגים האלה, ואת ההבדל המהותי בינהם. אפשר להיות במקום היפה בעולם מוקפת באנשים ולהרגיש בודדה. משהו באנרגיה לא מתאים לך, מנתק אותך. מחבר אותך יותר לעצמך ומפריד אותך מהסביבה החיצונית שלך. ואת יכולה להיות לבד, ימים שלמים, בנסיעות, לא לדעת איפה תשני מחר. ולהרגיש הכי ביחד. את עם עצמך, את מתגלה להיות הבן אדם הכי חכם וחזק ומצחיק שפגשת. זה הזוי. אני מגלה כמה הכל הוא בתחושה, ״הנוודות״ יכולה לעיתים להרגיש לי כמו קושי וככה מתגנב הפחד, איפה תישני, מה יהיה, איך יסתדר. ובשביל להמשיך ללכת צריך לשנות גישה, איזה כיף שהבית שלי על הגב שלי! יש לי הכל! והכל מסתדר, השם או ה״יקום״ אם תרצו מביא לי בדיוק את מה שאני צריכה. מפגיש אותי עם אנשים ונופים שכלכך מדויקים לי באותו רגע. למרות חוסר התכנון והמחשבה. אתמול היה היום הראשון שבו הרגשתי בודדה בטיול. חשבתי ללכת לבר שבקרבה וראיתי שם חבורות וזוגות והרגשתי שאין לי כוח לשים את עצמי שוב במקום הזה של לשבת לבד, לקבל את הפרצופים ואת השאלות. הרגשתי שאזלו לי האנרגיות, ומצאתי את עצמי מסתובבת הלוך ושוב ולא מסוגלת להכנס. חוזרת לחדר, מנסה לראות סדרה אבל לא יכולה להתנתק מהמחשבה שהתגעגעתי למפגש של עיינים, של שיחה. הריקוד עדין.. אחורה וקדימה בין הקשבה לדיבור. חיבור

רציתי לכעוס על עצמי, שלא יצרתי לעצמי את זה. אבל את ההלקאה העצמית למדתי לזנוח. לא לכעוס שפספסתי את האוטובוס, שעליתי על הקו הלא נכון, שהזמנתי עוד משהו למרות התקציב הדל. למדתי לחבק את עצמי. וגם כשהרגשתי בודדה לא נתתי לכעס מקום. רק לחיבוק.. ״מחר אולי יהיו לי יותר כוחות, וכשאני ארצה ואעיז אני יודעת שהכל יסתדר לטובה״ קטע שקראתי בספר של הרב יונתן זקס- ״הפילוסופית איריס מרדוק מתארת דבר שכינתה ״השלת העצמי״ והדגימה כיצד הוא עשוי לקרות: ״אני מתבוננת החוצה מחלוני בעודי שרויה במצב רוח מתוח ומלא טינה, בלתי מודעת לסביבתי החיצונית, מהרהרת אולי בנזק שנגרם למוניטין שלי. הנה אני מבחינה בבז קטן במעופו, ברגע אחד, הכל משתנה. העצמי הזועף וגאוותו הפגועה נעלמים. דבר אינו קיים כעת פרט לבז. כאשר אני שבה להרהר בנושא הקודם, הוא נראה עתה פחות חשוב״

התחברתי לקטע הזה מאוד, יש משהו בטבע, בבחוץ, שגורם לנו להראות קטנות יותר, פרופורציה. אני עכשיו יושבת בחוף מהמם, מסתכלת על הים ועל האבנים והאנשים. מרגישה טוב ועטופה. פתאום אתמול בלילה מתגמד, ואני מתרגשת לקראת הערב, לשבת על הבר. ״כן אני מטיילת לבד״ עם חיוך גדול.

נכתב ע״י תמר פולטון