מבודפשט למקסיקו

המסע שלי 2022 : הונגריה - מקסיקו

לפני שבועיים חזרתי מהטיול הארוך השני שעשיתי בחיים. הייתה זו תקופה של שלושה וחצי חודשים. התחלתי את הטיול בבודפשט , בירת הונגריה ומשם המשכתי למקסיקו . נכון , זאת לא הייתה תקופה של שנה שלמה כמו הטיול הקודם אבל הוא היה משמעותי לא פחות. הטיול האחרון היה בוגר יותר , הסתכלתי על דברים מנקודת מבט שונה. בבודפשט היה לא קל. טסתי עם ציפיות ומטרות מסויימות , התאכזבתי שלמרות הנסיונות שלי והמאמץ לא הצלחתי להשיג אותן. בנוסף התמודדתי עם הלבד , מה שהיה שונה ממקומות אחרים שטיילתי בהם.

בבודפשט הייתה לי תקופה של משבר , כמעט וויתרתי על הכל וחזרתי הבייתה. אחרי שיחה עם חברה מאוד טובה, הבנתי שאני צריכה לשחרר. אז מה קרה? , תכננתי משהו והוא לא הלך לפי הציפיות שלי? אולי כדאי פשוט לשחרר ולהנות מהמקום , לטייל ולא לכעוס על עצמי ועל הסביבה. דברים אחרים יותר מדוייקים יגיעו.אז שחררתי ושיניתי נקודת מבט. עשיתי רשימה של כל הדברים שרציתי וכן הצלחתי להגשים, עשיתי גם רשימה של הדברים שלא הצלחתי.

קצת לפני סוף החודש השני , אזרתי אומץ ועשיתי החלטה שלא הייתי בטוחה מתי היא תקרה עד הרגע האחרון. שיניתי מיקום , שיניתי יבשת , הגשמתי חלום. טסתי בחזרה למקסיקו.

התרגשתי מהטיסה הארוכה הזאת לבד לגמרי. בודפשט , מדריד , מקסיקו. ואז הגיעו הפחדים של לפני ההגשמה : אולי אני אפספס את הטיסה ? אולי אני אסתבך בקונקשיין? אולי תאבד לי המזוודה ? אולי הדרכון? מה אם יעכבו אותי בשדה ? ואני לבד.

אני זוכרת איך רצתי ספרינט עד הגייט כי הייתי בטוחה שפספסתי את הקונקשיין ממדריד למקסיקו. הגעתי מתנשפת ושאלתי מישהי שהייתה לידי אם הטיסה יצאה. היא הרגיעה אותי שהיא גם מחכה לה. עליתי לטיסה , 11 שעות. לגמרי עם עצמי. קראתי ספר שמאוד עניין אותי , סיפור חייה של אליזבט גילברט שקצת הזכיר לי אותי. ("לאכול , להתפלל, לאהוב , להתחתן") בתוך הספר הבחנתי במעטפה עם מכתב. מכתב שכתבתי לעצמי חודשיים לפני , לפני שטסתי לבודפשט. לא פתחתי אותו עד הרגע הזה. "גם כשנראה לך שאת לבד , את אף פעם לא לבד..." שי מהעבר כתבה לשי של אותו הרגע.

קצת לפני הנחיתה יצרתי קשר עין עם מישהי שישבה בספסל המקביל לשלי. זיהיתי משהו במבט שלה שאמר לי שנוכל להיות חברות טובות. וכך היה. דיברנו בנחיתה , היא אמרה שהיא חשבה שאני מקסיקנית. ומאז טיילנו ביחד בעוד מקומות שלא הייתי קודם במקסיקו.

בשדה התעופה חיכה לי בן הזוג שלי שלא ראיתי שלושה חודשים. וזה הפך את החזרה שלי למקסיקו לעוד יותר מרגשת. הריחות , הטעמים , הנופים , הצבעוניות , התרבות. הרגשתי בקלות את החיבור למקום (להבדיל מבודפשט), את הזיכרונות שעולים , את הגעגוע. גם במקסיקו התמודדתי עם דברים לא קלים (רעידת אדמה , גניבה של פלאפון) אך איכשהו שם הכל נראה לי כחלק מהחוויה או כעוד הרפתקאה.

גם במקסיקו היו דברים שנורא רציתי לעשות אבל לא הספקתי או שאני בעצמי וויתרתי. ההבדל בין הטיול הזה לטיול הקודם שלי (זה שארך שנה), הוא שבטיול הקודם הרגשתי שאני חייבת לעשות הכל , כל מה שאני רוצה ועד הסוף , גם אם זה משהו לא הגיוני.ובאמת הצלחתי להגשים כמעט הכל. אבל בטיול הזה האחרון החשיבה שלי הייתה יותר בוגרת.יותר מחושבת. (למשל : העדפתי לא לנסוע לבד באוטובוס רעוע 6 שעות בלילה למקסיקו סיטי, בשביל להגיע למעיינות חמים. בטיול הקודם בטוח שהייתי עושה את זה). האמת שאני בכלל לא זוכרת את הדברים שרציתי לעשות ולא עשיתי , מרוב שהדברים שכן עשיתי היו מדוייקים לטיול הזה.

כשחזרתי לארץ, הרגשתי שלמה עם עצמי. הרגשתי שעשיתי בדיוק מה שהייתי צריכה לעשות. הרגשתי שעכשיו זה הזמן שאני צריכה לחזור, ולכן גם היה לי יותר קל לחזור. בטיול הקודם , לא רציתי לחזור באותו הרגע שחזרתי אבל הייתי מוכרחה לחזור. לכן הרגשתי שנתלשתי משם באמצע וזה גרם לי לקושי רב , לגעגועים , לרגשות החמצה וחוסר. עכשיו זה אחרת. אז חזרתי לארץ , חזרתי למשפחה , לחברים , חזרתי ללמוד משהו חדש ולהתפתח. אני עוד אחזור גם לשם , אני יודעת. אבל עד אז אני פה !

ובנתיים הדברים שלמדתי וכן עשיתי במסע הזה:

בבודפשט - גיליתי שקפה לאטה מקיאטו יותר טעים מקפוצ'ינו שהקרמשניט של רוזוורם הכי טעים! שאין על המרציפן של סמוש ! שלקטוף פטריות יער ואחר כך לעשות מהם שניצל זה אדיר!!! שיש מלא גראפיטייי וציורי קיר. למדתי רישום ופיסול. שיש קהילה יהודית מאוד גדולה ומפורסמת בעיר. שבודה יותר יפה מפשט. שמסאז' תאילנדי לא באמת עוזר , זה כואב!!! שלדנובה יש ברך שבירה מנגו זה הדבר! חוויתי את יום העצמאות ההונגרי ומופע זיקוקים מרהיב!

בפעם הזאת במקסיקו למדתי יותר מילים בספרדית ! חוויתי פעמיים רעידות אדמה ולא הרגשתי אותן !! דולס'ה דה לצ'ה זה טעיםם!! בטעם מהמיי. הייתי במקום הכי מרכזי ביום העצמאות המקסיקני! טיפסתי על הר בטפוזטלן שבמורלוס וראיתי פרמידה!! רקדתי סלסה!! אם כבר מיצ'לדה אז טמרינדו זה הכי טעים!! מזקאל יותר טעים מטקילה!! איפרתי זמר קולומביאני מפורסם בבית של ראש העיר! שחיתי בתוך נחל באמצע הג'ונגל , רחוק מתיירים. חזרתי לנסוע על אופנוע ! החוף בסיוליטה שבניירית , מדהים לגולשים ומזכיר את קוסטה ריקה! הזריחות והשקיעות בחוף יותר !! הגעתי בטעות לפסטיבל בובות ענק בסן מיגל דה איינדה ! הגלידה הכי טובה שטעמתי בחיים שלי היא גלידת נייבה (שלג, בספרדית) בטעם אבוקדו !! שטעמתי בפוארטו וייארטה בחאליסקו !

ביקרתי ב"מדינות" שלא הייתי בהן קודם בתוך מקסיקו :

מורלוס , אסטאדו דה מחיקו ,חאליסקו , ניירית , גוואנחואטו. (סך הכל ביקרתי ב18 "מדינות" מתוך 32 הקיימות במקסיקו).

נכתב ע״י שי בשארי