פתקים בדרכים

אני הכי מתגעגעת לעיניים, למבט שלהם

למבט

לפני החיבוק

החיבוק המתמשך

העיניים שלא רוצות לעזוב אני מתגעגעת.

כן. זה כיף הלבד, להשתחרר ולחוות דברים שרק את עם עצמך חווה - כל קשת הרגשות כולל שיעמום. זה שלך. את אמרת לי באיזהשהיא שיחה שאת רוצה לשנות ,לשנות כיוון, לשנות משהו בעצמך. ועכשיו אני מבינה מה אמרת. אמרת שינוי לעצמך . שינוי מבפנים, שינוי שתרגישי את עצמך כי לאחרונה את מרגישה שכל העולם מסביבך זז ואת צועדת אך ללא כיוון……

קמה בבוקר ומקווה ליום חדש ולשינוי חדש שיזוז בך . צעדת לקראת, אבל לא ידעת לאן. ואגיד לך את האמת , למדתי שאין כיוון אחד או שתיים, יש מלא דרכים להרגיש לשנות ולצעוד בהם. כן זה קלישאתי, אבל כשאת לבד ללא האנשים שלך - את תשמעי את עצמך מדברת אלייך ,את הקול שלך שחיפשת לשינוי בך, ותביני שתמיד הוא היה אבל היה מלא רעשי רקע מסביב ולא הצלחת להתרכז.

אני מאחלת לך שתחווי את הגבולות של עצמך

את האזור הבטוח שלך

את הכיוונים שבך תזמיני לעצמך עולם שלך עם כל הטוב שאת רוצה , בין אם זה אהבה, שמחה, עצב( גם רגש שלפעמים צריך לתת לו מקום אך לא ממושך אה) הערכה עצמית, ביטחון ,פתיחות, רעות , ועד לפרטים הקטנים. כי הכל נמצא בך והעולם פשוט מנגיש לך אותם בצורות שונות. הגעגועים תמיד מוצאים דרכים, וטוב שכך את יודעת למה, הם מזכירים לך חווית וזכרונות שנגעו בך שם בנימים הקטנים שזורמים לך בדם .מזכירים שיש אותך בעבר, בהווה ובעתיד ..

המסע לא תם , הוא ארוך ותופתעי לגלות שתמיד יש משו חדש מעבר לו . משו טוב או רע משו שתקבלי כך או כך.

נכתב ע״י אנונימית