איסלנד לסולואיסטיות עצלניות
- שרה הורניק
- לפני יום 1
- זמן קריאה 3 דקות
רוצה לשתף את הנסיעה שלי לאיסלנד שהייתה בסוף מרץ, וגם לתת כמה טיפים. (עוד תמונות בסוף הפוסט)
איסלנד הייתה על הרדאר שלי כבר כמה שנים, בעיקר בשביל הזוהר הצפוני אבל גם בגלל עוד סיבות, אבל כל הזמן דחיתי ודחיתי כי:
1. אני לא נוהגת, וזה אומר להצטרף לקבוצות בשביל לטייל באי. שזה בעיקרון בסדר, אבל...
2. אני לא ממש בכושר בשביל טרקים ודברים כאלה, ותמיד נחרדתי מהמחשבה שאני לא אצליח לעמוד בקצב, שאני אחליק ואפול על הקרח, שאני אעכב את כל הקבוצה וזה יהיה מביך בטירוף.
3. אני גרה פה ברמת גן, אין לי לבוש מתאים לקור קיצוני ומה עכשיו ללכת לקנות הכל בשביל פעם אחת, ומה קונות בכלל...

תירוצים תירוצים, אבל עדיין ממש רציתי לנסוע. אז בתחילת השנה התחלתי לחקור קצת יותר לעומק, והבנתי שיש כל מיני דרכים לחוות את איסלנד ואני יכולה למצוא את הדרך שלי. שמחתי גם לגלות שטיולי היום הקלאסיים שיוצאים מרייקיאוויק, ה-Golden Circle והחוף הדרומי, בכלל לא כוללים טרקים ובאופן כללי אפילו לא כוללים כל כך הרבה הליכה.
אז החלטתי להישאר ברייקיאוויק ולצאת משם לטיולי יום, ובשאר הזמן סתם ליהנות מהעיר - אני באופן כללי יותר עירונית ולא כל כך ילדת טבע, אז זה היה לי מעולה. שכרתי דירה ל-8 לילות, בערך 10-15 דקות ממרכז העיר. המחיר היה סביר בשביל איסלנד (שזה לא אומר זול - המדינה מאוד יקרה באופן כללי) וככה גם יכולתי להכין חלק מהארוחות לבד במטבחון.
בנוסף לשני הטיולים שהזכרתי, נרשמתי גם לסיור לילה לראות את הזוהר הצפוני - אני אפרט על זה יותר בתיאורי התמונות, אבל למי שרוצה, אני ממליצה לקבוע ממש ללילה הראשון שאתן מגיעות, כי ככה אם הסיור מתבטל בגלל שמיים מעוננים (מה שקורה לעיתים קרובות) אז יהיו לכן עוד הרבה הזדמנויות.
ונרשמתי גם לשייט לראות לווייתנים, אבל לא היו לווייתנים באותו יום, ראינו רק ברווזים. גם כאן אפשר לחזור להזדמנות נוספת אבל הפעם הראשונה עשתה לי קצת מחלת ים אז לא היה לי חשק לעשות את זה שוב (משום מה אף פעם אין לי מזל עם לווייתנים).
בימים שבין הטיולים, הסתובבתי הרבה בעיר, צילמתי מלא, ישבתי בבתי קפה, וכמעט כל יום הלכתי לאחת הבריכות הציבוריות, שזאת חוויה מומלצת ביותר - זה בילוי זול, ובאמת אין כמו לשבת שעות בג'קוזי ולהרגיש את השלג על הפנים אבל בלי להרגיש שקר בכלל.
שהיתי ב- Sif Apartments לחצי כאן למעבר לבוקינג בניין של דירות לתיירים, בהחלט ממליצה, הייתי מאוד מרוצה.
וכן, אז לגבי הקור: נסעתי בסוף מרץ, כשהטמפרטורות בסביבות 0-5C. האיסלנדיים אוהבים להגיד לתיירים: there is no bad weather, only bad clothing." גיליתי שזה ממש נכון: כשהייתי לבושה בכל השכבות הנכונות, כמעט לא הרגשתי את הקור בכלל. זה אומר:
- שכבה תרמית - חולצה ומכנסיים/טייץ
- שכבה מחממת - סוודר או פליז, יש פליזים דקים שעושים את העבודה
- שכבה עמידה במים - מעיל + מכנסיים עליונים. זה חשוב במיוחד אם הולכות לראות מפלים בגלל הרטיבות באוויר, אבל באופן כללי מזג האוויר מאוד הפכפך ולא צפוי וככה אתן מוגנות מהגשם/שלג/כל מה שרטוב. אני קניתי מכנסיים עמידים במים עם שכבה תרמית פנימית, והם היו הכי נוחים בעולם.

- נעליים עמידים במים כמובן, אני נסעתי עם מגפיים של סקצ'רס שיש להם שכבה מחממת בפנים והם גם נוחים להליכה.
- גרביים מחממים, כובע גרב, צעיף, כפפות.
- ועם כל זה, לא לשכוח להביא בגד ים!
את כל מה שלא היה לי הזמנתי מדקטלון, יש שם אופציות לא כל כך יקרות אז יצא לי כמה מאות שקלים בסך הכל (ועכשיו יהיו לי בגדים חמים כשאצטרך אותם ליעדים קרים אחרים). הייתה לי גם מכונת כביסה בדירה אז לא הייתי צריכה להביא איתי מיליון דברים.
אני אפרט עוד ואתן עוד כמה טיפים בתיאורי התמונות, וגם המלצות לגבי הזוהר הצפוני. מקווה שיעזור למישהי.
ובכל מקרה, תמיד תאזרו את האומץ לטוס לאן שבא לכן ובצורה שבא לכן. זה כל הכיף בלנסוע לבד.
נכתב ע״י שרה הורניק
מנהלת תוכן בהייטק ובימים אלה מחפשת את ההרפתקה הבאה
קישור ללינקדאין שלי:





Comments