10 ימים ביוון - טיול סולו

לפני שנה חוויתי פרידה קשה. ממישהו שראיתי איתו את כל החיים שלי. הוא עמד להציע לי נישואין, קנה טבעת ואז בגד בי ונטש.

חזרתי לאמא שלי, והייתי כל כך בודדה, שפתחתי אפליקציות היכרויות רק כדי לא להרגיש לבד. אחרי חודשיים נכנסתי לזוגיות חדשה שנמשכה שמונה חודשים, ולפני חודש גם היא הסתיימה.

בדיוק שנה אחרי הפרידה הראשונה, הרגשתי שהגיע הזמן לטוס לבד. לחוות את עצמי עם עצמי. לא לפחד מהבדידות או מהשעמום, להכיר את עצמי מחדש ולהיות בטוחה בעצמי.

היו לי חששות לפני הטיול, כמו לפני כל טיול, אבל עשיתי את זה.

וההרגשה של החופש והעצמאות היא פשוט לא מובנת מאליה. החופש לעשות מה שאת רוצה, מתי שאת רוצה וכמה שאת רוצה.

בניתי לעצמי טיול מושלם. בדיוק את הטיול שהייתי צריכה.

נחתתי באתונה, ומשם נסעתי לאגיסטרי אי קטן עם חופים מושלמים, שקט, שקיעות מטורפות ואווירה אותנטית וצנועה. לשתות קוקטייל מול שקיעה והים הכחול היה רגע שכל כך הערכתי.

שכרתי קטנוע ופשוט נסעתי מכפר לכפר. הדרך לחופים הייתה עוצרת נשימה, הרים וגבעות ירוקים שמתמזגים עם המים הכחולים.

עשיתי גם גיחה לאי אגינה, ומשם נסעתי לאי מוני, שבו איילים וטווסים מסתובבים חופשי והמים צלולים.

נהניתי מאוד לשוטט בכפר מגאלוכורי שבאגיסטרי. הבתים היו כל כך יפים ואותנטיים, והכול פשוט וצנוע. למדתי להעריך כל דבר קטן להתענג על ביס טעים, על קוקטייל, על חתול חמוד, על כלב מתוק ואפילו על התוכי של אחד המלונות.

יצרתי שיחות מעניינות עם תיירים אחרים, ואפילו ביקשתי מחלק מהם לצלם אותי. לא התביישתי.

להגיע למסעדה, וכששואלים אותי ״לכמה?״ לענות ״לאחת״, זה היה הניצחון שלי.

אני לא מפחדת מהלבד.

אחרי שישה ימים עברתי לאתונה.

יחי ההבדל

רעש, המולה, מכוניות צופרות, ריח של דלק וזבל באוויר. אבל כמו לכל עיר, גם לאתונה היה את הקסם שלה.

מכיוון שכבר הייתי באתונה בעבר וראיתי את המקומות התיירותיים, הרשיתי לעצמי לעשות שופינג. פשוט אמרתי לעצמי: ״דורון, את עשירה. תקני מה שבא לך״.

אומנם אני ממש לא עשירה, אבל כן קניתי מה שבא לי  תכשיטים, בגדים ואוכל טעים.

בבקרים אהבתי לשוטט ברחובות פלאקה. באחד הימים הבחנתי בשלט של הצגה. עצרתי, בהיתי בו והסתקרנתי. התלבטתי אם שווה לי ללכת, ואז אמרתי לעצמי: אני פאקינג ביוון. התיאטרון נולד פה. בתור בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, אני לא אראה הצגה?

אז כיוונתי מסלול לתיאטרון וקניתי כרטיס.

פייר? התרגשתי.

התיאטרון נראה כמו תיאטרון פרינג׳ קטן וחמוד בתל אביב. ההצגה התקיימה באוויר הפתוח, מול שקיעה מטורפת והאקרופוליס ברקע.

זו הייתה הצגה שעיבדה מחזות כמו האודיסאה, מהפכת הנשים, מדיאה, אנטיגונה ופלוטוס.

בפרולוג השחקן נתן בריף קצר על כל מחזה ושאל את הקהל: ״מי אבי הקומדיה היוונית?״

הקהל השתתק.

אף אחד לא ענה.

חוץ ממני.

עניתי בגאווה: אריסטופאנס.

ההצגה הייתה ממש מצחיקה ואפילו די טובה

ביום האחרון החלטתי שאני עושה מסאז׳. וכשסיימתי אותו, עשיתי גם מסאז׳ פנים. כמו שאמרתי קודם הרגשתי עשירה.

במשך כל הטיול קראתי את הספר ״החלק הטוב״ של סופי קאזנס, והוא היה בול בשבילי.

התובנה העיקרית שלקחתי ממנו היא ללמוד לשהות ברגע. גם כשהכול חרא מסביב, וגם כשעוד לא הגעתי לנחלה עדיין צריך ליהנות גם מהדרך.

כל הרגעים הקטנים שיובילו אותי בסופו של דבר לחלק הטוב, יהפכו אותי לאדם שאני.

אני צריכה לתת למחשבות לנוח. לא למהר. הכול יגיע, בקצב שלו.

היו גם רגעים שבכיתי סתם ככה. מחשבות על השנה שעברה. אבל בו זמנית גם התגאיתי בעצמי שאני עושה את זה.

התרגשתי להיות על המעבורות ולראות את כל השחפים עפים להם. גם שם בכיתי אבל הפעם, מאושר.

בעצת חברה טובה, קניתי מחברת, עט ודבק סטיק. במשך כל הטיול אספתי דברים קטנים כמו כרטיס לרכבת, פרח יפה, ברושור של ההצגה וכו׳.. והדבקתי אותם במחברת. כמעט בכל יום גם כתבתי את מה שחוויתי.

זה יהיה הזיכרון שלי.

בדיעבד, אני חושבת שהשנה הזו הייתה עבורי סוג של שנת אבל.

ביהדות קיימת שנת אבל לאחר פטירת הורה, חס וחלילה. ובמקרה שלי, הרגשתי שעברתי שנת אבל על החיים שחשבתי שיהיו לי. על העתיד שדמיינתי. על האדם שחשבתי שאיתו אחיה את כל חיי.

והנה, בדיוק שנה אחרי היא הסתיימה.

יצאתי לאוויר העולם. תרתי משמע.

והטיול הזה היה הריפוי שלי.

היה לי טיול מושלם. מלא בהערכה לדברים הקטנים, חופש ועצמאות.

איזה מזל שעשיתי את זה.

והמשפט ״את לא לבד, יש לך את עצמך״ הוא לא קלישאה.

הייתי רגועה ובטוחה בעצמי. ובעיקר סמכתי על עצמי.

הקשבתי לגוף שלי כשהייתי צריכה לנוח, ולא הייתי עסוקה במרדף אחרי שום דבר.

אני מחכה כבר לטיול הבא שלי.

לגבי פרטים טכניים:

נחתתי באתונה, לקחתי רכבת לנמל פיראוס הגעתי לשער 8e ולקחתי מעבורת, יש אפליקציה להזמנת כרטיסים (ferryhopper)

לינה:

ישנתי באגיסטרי במלון Agistri club hotel מלון חמוד קטן הספיק

לי מאוד, הבעיה היחידה שאין שם ווייפיי טוב. לבדיקה של מחירים וזמינות במלון לחצי כאן

באתונה ישנתי במלון mosaikon אחלה מיקום, אחלה חדרים. רק המנקות עושות מלא רעש במסדרון בבוקר והעירו אותי מדי בוקר. לבדיקה של מחירים וזמינות במלון לחצי כאן

נכתב וצולם ע״י דורון זיו