לבד בליסבון - פורטוגל

אני חוזרת מטיול של חודש ושבוע באירופה – בהתחלה ביקור בברלין אצל החברה הכי טובה שלי, אחר כך איטליה, ואז פורטוגל. הפוסט הזה הוא על ליסבון – ובא כהמלצה ענקית לנסוע לשם!

אז הגעתי לפורטוגל אחרי שמשהו בוייב של איטליה פשוט לא הסתדר לי. הייתי שם 13 ימים, ומשהו פשוט לא זרם. לא מצאתי את המקום שלי, לא מצאתי את החיבור שלי. ישבתי וחשבתי לאן אני ממשיכה מכאן, והחלטתי לנסוע לפורטוגל. וזו הייתה החלטה מעולה. אני בפורטוגל כבר חמש עשרה ימים והיה לי טיול מדהים ומאד משמעותי עבורי.

פשוט התאהבתי בליסבון בכל מובן אפשרי: שכונת אלאפאמה, שכונת בארו אלטו, שכונת באיקסה צ'אדו (נעמיד פנים שאני מבינה איך לבטא את זה) – שמבחינתי הן שכונה אחת עד שיוכח אחרת – הן פשוט שכונות קסומות. מדובר על מבוך ענקי של אינספור סמטאות מפותלות בשיפועים ומדרונות מטורפים ועם גרמי מדרגות מכובדים – והחיים של תושבי השכונה מאד נוכחים כאן – עם המכולות הקטנות, והמסבאות המקומיות, וחבלי הכביסה, והשרפרף מקרמיקה שנועד לישיבה בחוץ ולרכל עם סבתות אחרות (!), ולצד כל זה – שפע אינסופי של בארים מלאי חיים, פאבים צוהלים, מסעדות מכל מיני סוגים, וגם איזורים שעברו יותר ג'נטריפיקציה עם חנויות מטורפות, כי מסתבר שהפורטוגזים הם פשוט גאונים של אסתטיקה ועיצוב, והם יכולים להמציא דברים כמו "חנות ריבות" ו"חנות לפחיות סרדינים" ולהפוך אותן לאמנות מרגשת.

כל רחוב ורחוב בשכונות האלה הוא פשוט יפהפה – יש קרמיקה עם הדפס שונה על כל בניין, וכל בניין יותר יפה מהשני. אז בין הבניינים הקסומים, האוכל הטעים (גם לצמחוניות), השפע של מקומות לבקר, והתרבות החברותית ומלאת החיים כי היא מלאה בברזילאים שהיגרו לליסבון ובמהגרים מכל העולם – ליסבון היא פשוט מלאה באופי ונפלתי בקסמיה.

ישנתי בליסבון בשני הוסטלים – אחד יותר פשוט ואכסנייתי שדווקא היה לי יותר נוח, ואחד יותר מהודר שנראה כמו ארמון, שדווקא היה לי פחות נוח, למי שמעוניינת לבדוק אותו , סנט ג׳ורדי הוסטל - לחצי כאן

ההוסטל השני – ליסבואה סנטרל, לחצי כאן לקישור למקום – מדובר בהוסטל מאד פשוט ובסיסי. שום דבר מהפאר והשיקיות של הוסטלים אחרים. החדר שאני הזמנתי הגיע, די במפתיע, בלי שירותים ומקלחת, והשתמשתי במקלחות ושירותים משותפים למספר חדרים בהוסטל. אבל למרות שהם היו משותפים, והייתי בהוסטל הזה שמונה או תשעה ימים, השירותים והמקלחות תמיד היו נקיים ומצוחצחים, תמיד הריחו טוב, ותמיד היה נייר טואלט וסבון. אני בטוחה שזה דורש על המון הקפדה, אז הם היו סופר יסודיים בעניין הזה.

רק הייתי נמנעת מהמקלחות ליד הלובי, שיש להן וילון במקום דלת הזזה , כי הוילון עף אליך בזמן המקלחת וזה – לא נחמד. יש מזגן מפנק ונעים, המיטות רכות, והצוות של ההוסטל שמח לעזור לי עם כל דבר – ברמה שאחד מהם הלך על דעת עצמו לצ'יינג' לשאול אותם אם הם ממירים שקלים ליורו, רק כי חשב עליי ורצה לעזור לי. לכן אני אומרת שהרגשתי מאד נוח שם, אפילו שזה לא מקום מהודר ושיקי בשום צורה.

ההוסטל נמצא 40 דקות הליכה מהשכונות המגניבות, אבל זה היה נחמד כי כיף להתחיל את היום עם הליכה. וכמובן שתמיד אפשר לקחת תחב"צ לשם. יש תחנת רכבת ממש ארבע דקות הליכה מההוסטל. יש ארוחת בוקר חינמית בהוסטל שלא כוללת ביצים וירקות, אבל כן כוללת פנקייקים קינמוניים עם בננות ותפוחים...

התחבורה בליסבון לא הכי פשוטה ולא הכי נגישה בעולם. זה בהחלט לא ברמה של גרמניה ואיטליה, שדואגים שהכל יהיה סופר פשוט ונגיש ומובן לכל אחד, תייר ככל שיהיה. בהחלט צריך הסברים והכוונה מהמודיעין של הרכבת. אני חושבת שהתחבורה בעיר פורטו יקרה יותר מהתחבורה בעיר ליסבון – אבל אל תתפסו אותי במילה. תתכוננו להרים לבד את המזוודות האימתניות שלכם בתחנות רכבת בליסבון כי לא שמעו שם על ההמצאה המדהימה מעלית או מדרגות נעות. אם כי אני חייבת לציין שהמון פעמים אנשים ראו באיזו סיטואציה מגוחכת ובלתי אפשרית אני נמצאת והציעו לי עזרה, ופעם אחת שני גברים פשוט לקחו לי את התיקים בעצמם לתחנה במרחק איזה שלושה רחובות. פורטוגזים נחמדים!

ארוחות בוקר בליסבון – שתי המלצות ענקיות – "הונסט גרינז" ו"ת'נק יו מאמא"! וואו. אני משוגעת על "הונסט גרינז". בכלל חשבתי שזה מקום צמחוני, ורק בשלב מאוחר יותר גיליתי שהם מגישים גם חזירים שגדלו חופשיים ופרות שגדלו חופשיות וכל מיני פלצות שכאלה. אבל כצמחונית היה לי המוןןןןן מה לאכול שם. יכולתי להזמין 80% מהתפריט של הצהריים ו100% מהתפריט של הבוקר. אני ממליצה על הטוסט עם ביצה הטורקי, והטוסט עם ביצה הים תיכוני. ב"ת'נק יו מאמא" אני ממליצה על הטוסט אבוקדו מנגו, ועל הפאי דובדבנים. אני לא יודעת של מי המאמא, אבל ת'נק יו מאמא וכו'! "הונסט גרינז" היה צמוד להוסטל הראשון שלי, ויש עוד סניף באלאפאמה.

אל תעשו : אל (!!!!) תסעו ל"יער" מונסנטו. זו סתם חורשה עלובה ומעפנה, אבל קל ללכת בה לאיבוד. אם אתן לא גולשות או צלייניות, אל תסעו לנזאר, פטימה, באטלהאה. לקחתי סיור למקומות האלו – אוי ואבוי. אל תעשו – אל תגיעו סתם ככה לתחנות רכבת ואוטובוס לנסיעות בינעירוניות (אלא אם כן אתן נוסעות מליסבון לסינטרה). תזמינו מראש את המקום שלכן ברכבת / אוטובוס. ממליצה לנסוע ברכבת . מאד מרווח שם, ממוזג ונוח. מאד מבלבל להבין מאיזה רציף הרכבת יוצאת, תוודאו שאתן שואלות רק עובד במודיעין או מוכר כרטיסים לאיזה רציף ללכת. הם מודיעים רק עשרים דקות לפני הנסיעה לפעמים. גם תוודאו כמובן שאתן מזמינות רכבת או אוטובוס שהם לא האחרונים, כדי לא להיתקע.

אל תזמינו נסיעה ב"רדה אקספרוס", המושבים ממש קטנים וצפופים ואתן תהיו בדיוק כמו הסרדינים שהפורטוגזים כל כך מתים עליהם.

לדעתי האישית, לא שווה לנסוע לעיר סינטרה. נסעתי לשם, והרגשתי שזו מלכודת תיירים מוחלטת. הייתי ב"טירה המורית" (גן יפהפה עם חורבות יפות מימי הביניים) והיו שם כל כך הרבה תיירים שלא הצלחתי להנות בכלל מהשקט והיופי של הגן. וגם בצורה מוזרה – אין שירותים או ברזיות בכל המקום הענק הזה. הייתי מוותרת על סינטרה לגמרי. אם אתן נוסעות לסינטרה אל תהיו מטורללות כמוני ותנסו להגיע ברגל לטירה המורית – זה לא אפשרי. אלא אם כן אתן מתכננות משהו בסגנון מצדה בפורטוגל. אל תסתמכו לגמרי על גוגל מפס לנסיעות בינעירוניות כי הוא מציע כל מיני אפשרויות תחבורה שלא בהכרח קיימות או נגישות (וגם לא בנושא הליכה בסינטרה!!!)

כן נהניתי מהביקור שלי בעיירונת אובידוס, אבל אני לא יודעת אם הייתי נוסעת לשם במיוחד או כמה יש לראות ולעשות שם. מהחצי שעה בה הייתי שם התרשמתי שהיא יפה ושיש בה מה לראות.

אני הורדתי אובר וזה שימש אותי המון, זו אפליקציה שיש איתה הרבה בעיות אבל היא גם מאד שימושית. הבנתי שיש אפליקציה נוספת בשם בולט. גם המוניות הרגילות בליסבון הן ממש סבבה.

ההוסטל השני שלי בליסבון היה הרבה יותר מפואר אבל משמעותית פחות נוח – קוראים לו "סיינט ג'ורדי הוסטל". הצוות פשוט לא ממש נלהב לעזור בשום דבר, והם עושים כל דבר כאילו מכריחים אותם, ואפילו לא מסכימים להגיש ארוחת בוקר ב9:45 כשכתוב שהארוחה מוגשת עד עשר. פשוט לא חביבים. מתוך שישה הוסטלים שהייתי בהם בטיול הם היו משמעותית הכי פחות נחמדים.

כאמור, אני צמחונית. הפורטוגזים חיים בשביל לאכול תמנונים, לובסטרים, שרימפסים, צדפות, וסרדינים. איך אפשר לחיות בלי סרדינים. אבל אף פעם לא הייתה לי בעיה למצוא מקום טעים לאכול בו. פשוט תהיו הגיוניות ותאכלו במקום שמתמחה במה שאתן רוצות לאכול. אם זו מסעדה של פירות ים אל תזמינו אוכל מקסיקני, וכו'.

פורטוגל יקרה, לדעתי יותר יקרה ממה שצ'אט ג'יפיטי מעריך שהיא. לדעתי יותר יקרה מאיטליה. אם אתן רוצות לטייל חכם אז תדאגו לאכול ארוחת בוקר בהוסטל ולקנות אוכל לפיקניק קל בצהריים, ולאכול במקום זול מאד בערב. אם תהיו ספונטניות לגבי אוכל - זה יהיה יקר

רוב הפורטוגזים (והברזילאים הרבים בפורטוגל) לא מדברים מילה אחת באנגלית. שווה ללמוד בעל פה כמה ביטויים שימושיים שיעזרו לכן לתקשר עם אנשים בצורה יותר טובה. השתמשתי בגוגל טרנסלייט המון ולרוב זה עובד. מי שכן מדברים באנגלית הם המהגרים, שהם רוב נותני השירות בעיר. שהם מבנגלדש, הודו, רוסיה ואוקראינה.

אה, כמעט שכחתי את הדבר הכי הכי חשוב! היה לי באר קבוע בעיר שהתאהבתי בו ולא הצלחתי שלא להגיע לשם מדי ערב. זה מקום יקר אבל לא מתווכחים עם אהבה. הבאר נקרא "נה קולינה" ונמצא ברחוב סנטה קתרינה 28. בשכונת אלאפמה / בארו אלטו. המקום הזה ממש נכנס לי ללב, בזכות הברמנים אלונה ועלי. היו לי הרבה חוויות טובות ומשמעותיות שם. גם גיליתי שהריח הטוב במקום מגיע היישר מתל אביב סיטי ודבר ראשון שאעשה כשאגיע לארץ זה לקנות בושם בריח של הסבון שם.........

פורטו

ישנתי ב- הוסטל חמוד ממש - לקישור למקום לחצי כאן

פורטו חמודה – אבל לא הבנתי איך משווים אותה לליסבון. ליסבון היא פשוט עיר שמתפוצצת מחיים, משכנות שמתווכחות ברחוב, מסבתות שמסתכלות על אנשים בחלון, מזקנים שבאים לשתות בירה ולראות כדורגל, בין בנות עשרים שמורידות שוטים בבארים מקומיים. פורטו היא – חמודה. נחמדה. ישנתי בהוסטל מאד נחמד בשם "וויין הוסטל" (הוסטל יין), אכלתי במסעדות טובות ("ביסטרו אינקונטרו" האיטלקייה ו"מיו טמפו" הקוריאנית), וראיתי מקומות חמודים אבל לא הרגשתי שהיא מרגשת וקסומה כמו ליסבון. סליחה פורטו!

בקיצור – אני מקווה שתגלו מקומות קסומים בליסבון ושהיא תיכנס לכן ללב.

נכתב ע״י מאיה בנבנישתי