ביום ההולדת 35 שלי, החלטתי לחגוג בסימן חיבור ללב, הגשמת חלומות והתמודדות עם פחדים. כבר הרבה זמן שרציתי חופשה לבד. לבד עם עצמי. מן חלום כזה שחיכה וחיכה. אולי עוד מימי הטיול אחרי צבא שלא היה, כי בסוף לא היה צבא... מאז שהילדים הגיעו, היו לי מעט מאוד הזדמנויות שבהן נסעתי לכמה ימים. וגם כשנסעתי, זה בדרך כלל היה ממש קצר. 24 שעות וחזרה הביתה. בטח ובטח שלא לבד. תמיד נסעתי לבקר מישהו/י או לעבוד. הכל פה בארץ כמובן.   והפעם רציתי חופשה. חופשה שלי עם עצמי. ויחד עם הרצון לחופשה לבד. תמיד היה שם גם הפחד....